פוסט אורח מאת רו"ח נטלי שולקין

עם פרסומו של חוזר מס ההכנסה על מיסוי רווחי קריפטו (מטבעות מבוזרים) בינואר 2018, השתנו כללי המשחק בנוגע לדיווח ותשלום המיסים על קריפטו. לא כולם מבינים את המשמעות של החוזר ולכן לא החלו את תהליך הדיווח. רבים מבולבלים ובתום לב חושבים שמדובר ברווחים פטורים ממס אשר אינם דורשים דיווח. שואלים את עצמכם כיצד יש להתנהל? ובכן ראשית אשתף במספר עצות איך לא כדאי להתנהל:

טעות 1 – לחשוב שהפעילות בקריפטו אנונימית

כמעט בלתי אפשרי לקרוא לפעילות בביטקוין, או מטבעות מבוזרים אחרים, אנונימית. זירות המסחר בארץ ובחו"ל מבקשות הזדהות בעת ההרשמה ומנהלות תהליך מלא של הכרת הלקוח (KYC). בנוסף, גם בפעילות מחוץ לזירות המסחר, ניתן לעקוב אחר כל העסקאות והשימושים ולשייך את המידע לכתובות IP. רשויות המס בארץ נמצאות רק בתחילת התהליך לזיהוי האוכלוסייה הלא מדווחת. התהליך החל לאחרונה, ונשלחו מספר מכתבים מפקיד שומה חדרה ותל אביב. הצפי הוא שהיקף פעילות האכיפה של רשות המסים בעניין זה תגדל משמעותית בשנה הבאה.

טעות 2 – לחכות לקבלת פניה ממס הכנסה

מס הכנסה יפנו אליכם, כאשר יש בידם מידע מקדים על הכנסה לא מדווחת וחשש לעבירות מס.
הטיפול בתיקים אלה מורכב. הנישום חש מאוים ותחת אווירה של חוסר אמון. התהליך דורש מעורבות של עורכי דין ורואי חשבון ועלויות שכ"ט גבוהות. בנוסף, נוצר חוסר וודאות בנוגע לסכום המס הסופי אותו תצטרכו לשלם ועל סכום זה עשויים להתווסף קנסות.

במקרים בהם יש הוכחות ממשיות לאי דיווח קיימת גם האחריות הפלילית. דבר המסבך מאוד את התהליך ועשוי לייצור בעיות מאוד לא נעימות בלשון המעטה.

טעות 3 – לא להתחיל את הדיווח על רווחי קריפטו

מאז שצצו המטבעות המבוזרים רבים האמינו שעליית הערך של ביטקוין, לא שונה מעלייה בשער של מטבעות פיאט כמו השקל או הדולר אשר הרווחים מהם פטורים ממס. מהרגע בו הוגדר הביטקוין כנכס בחוזר מס הכנסה, הגיעה גם חובת הדיווח והגשת דוחות למס הכנסה. לפי ההנחיות כפי שהן בימים אלו, הסיטואציה הופכת סבוכה אף יותר - הדיווח לרשויות אמור להתבצע תוך 30 יום מביצוע העסקה. בפועל, פקידי שומה (לעת עתה) פותחים תיק "שכיר חייב בדיווח" ומבקשים דיווחי מס שנתיים.

אי הגשת דו"ח במועד ללא אישור פקיד השומה, מהווה עבירה פלילית ואף עלולה לגרור הטלת קנסות והגשת כתב אישום. זכרו - אם אתם סוחרים בקריפטו, או עשיתם רק מספר מצומצם של פעולות, אתם חייבים לדווח בגין כל השנים אחורה.

טעות 4 – לא להצהיר על הכנסות מקריפטו בדוחות המוגשים

את עבירות מס אפשר לחלק לעבירות טכניות ועבירות מהותיות.

עבירת מס של בונה אתרים למשל אשר פתח עסק בדצמבר 2016 ולא הגיש דוח שנתי למס הכנסה לא זהה לעברת מס של מתכנת עצמאי אשר מגיש דוחות כבר 10 שנים, אך גם מרוויח ממסחר בקריפטו ולא מדווח על הכנסה זו בדו"ח השנתי.

במקרה של בונה אתרים עם עסק רשום, ניתן לומר כי מדובר בעבירת מס טכנית והסנקציות יכולות להגיע עד שנת מאסר שלמה, כאשר כל מקרה נבדק לגופו וקיימת נטייה להקל בעונש, כל עוד הנישום ממלא את חובותיו.

פעולות כגון העלמת מס, השמטת הכנסות, או הגשת דוחות כוזבים, מהוות עבירת מס חמורות כאשר העונש על פעולות אלה יכול להיות עד 5 שנות מאסר בנסיבות רגילות ועד 7 שנות מאסר בנסיבות מחמירות.

המלצה למי שנמצא במצב זה – היוועצו עם רואה החשבון אשר מלווה את העסק שלכם.

טעות 5 – לממש רווחים מבלי לשלם עליהם מס

כמו בכל עסקת קריפטו, בסופו של דבר תרצו לממש את הרווחים. לקנות משהו נחמד, רכב או בית, או אפילו סתם להעביר סכום כסף לבנק. כאשר זה יקרה, תאלצו להתעמת עם יישום צו הלבנת הון בבנקים ובקרוב גם בזירות מסחר ונותני שרותי המרת מטבע השונים. חברות אלה מחויבות להוציא דיווחים על חשדות להלבנת הון ואף לסרב לבצע את הפעולה במידת הצורך. כמובן שגם מידע זה נאגר ובסופו של דבר מגיע לרשות המסים.

Mask-Group--1-
על הכותבת:
נטלי שולקין, רואת חשבון מוסמכת, בעלת תואר ראשון בכלכלה מהאוניברסיטה העברית ומתמחה במיסוי רווחי קריפטו. בעלת ניסיון של 12 שנים בניהול סיכונים, ממשל תאגידי ויעוץ מיסוי.
אתר האינטרנט של רו"ח נטלי שולקין